מעריב מקדיש כתבה רחבה לסיקור פעילותו של ד"ר יובל ספיר, פעיל התנועה הירוקה, למען השטחים הפתוחים ברחובות. ספיר פעיל במסגרת עד הפעולה למען מרחבי רחובות, שהוקם על מנת לשמר את השטחים הפתוחים המקיפים את רחובות, את הגבעות הבתוליות והשדות המוריקים, ולהזכיר שרחובות היא עדיין עיר הפרדסים.

הוא נשאל: מה גרם לכם להתעורר ברחובות? למה דווקא עכשיו?

"התחלנו לפני כמה חודשים. מה שקורה ברחובות ובנס ציונה הפרע לנו, ותוכנית המתאר דחפה אותנו לצאת עם זה החוצה ולהתחיל לעבוד ברצינות בצורה יותר מאסיבית. יש הרבה אנשים טובים שגרים ברחובות, שחשובה להם הסביבה וחשובים להם השטחים הפתוחים, אבל הקמת הוועד החלה בעקבות התוכנית, שלא עונה על הצרכים של תושבי העיר".

לכתבה המלאה ב- NRG

סניף התנועה הירוקה בגבעתיים יזם פניה אל המפקח הכללי על התעבורה, מר אלכס לנגר, במכתב הדורש הקפאה של התוכנית לביטול קו 55 והרעת הפעילות של קו 63.

לפי תכנית של משרד התחבורה, יבוטל קו 55 ללא חלופה הולמת, אשר מחבר את העיר גבעתיים אל תל אביב מצדה האחד ואל מחלף תה"ש וקרית אונו. קו 63 בעיר אשר חיבר אותה אל אזורים נרחבים של תל אביב, כולל הבימה, חוף הים ודיזינגוף, יגיע לחלקים דרומיים של העיר ויהפוך לקו מיניבוסים.  

באופן תמוה מסתיר משרד התחבורה את תכניתו מהציבור והמקום היחידי בו ניתן להגיע אליה הוא באתר האינטרנט של חברת נתיבי איילון, שהקשר שלה לתחבורה ציבורית מקרי בהחלט: www.ayalonhw.co.il/download.

אלה הנושאים שהתנועה הירוקה באוסטרליה מציבה במוקד סדר היום שלה
האם זה הכיוון שהתנועה הירוקה בישראל צריכה ללכת אליו ? בואו להשפיע בוועידת התנועה הירוקה 2010...
 

‏עדכון: כתבה במעריב ובNRG על פניית התנועה הירוקה ‏

יום חמישי 12 אוגוסט 2010

לכבוד היועץ המשפטי לממשלה מר יהודה וינשטיין

הנדון: חשדות כנגד האלוף יואב גלנט בגין השתלטות על שטחי ציבור

התנועה הירוקה משתתפת בשמחתם של 800 ילדי מהגרי-העבודה שזכו להכרה ממשלתית בזהותם הישראלית; אולם מצטערת על שהחלטת הממשלה דוחה מקרבנו את 400 חבריהם.
התנועה הירוקה אינה רואה באימוץ 400 ילדים אשר נולדו כאן וגדלו כאן משום "איום דמוגרפי", אך כן רואה בגירושם איום על אופיה היהודי והאנושי של המדינה.
התנועה הירוקה קוראת לממשלת ישראל לאמץ בהקדם מדיניות הגירה מקפת וארוכת-טווח, אשר תאבק בהגירה לא-רצויה על-ידי שמיטת האינטרסים הכלכליים של חברות כוח-אדם לייבא עובדים חדשים במקום לדאוג לקיימים, ולקדם הסדרים עם מדינות מערביות אחרות בדבר חלוקה וקליטה של פליטים. זו היא הדרך בת-הקיימא והמוסרית, זו היא הדרך לעצב את אופיה של מדינת ישראל לעתיד, מבלי להתנער מאחריותנו למעשי-העבר ולילדי-ההווה.
התנועה הירוקה זוכרת ומעריכה את פעולתו הראשונה של ראה"מ מנחם בגין לקליטת 200 פליטים וייטנאמיים, ואת מפעלות הקליטה הגדולים של ממשלות העבודה והליכוד מקום המדינה ועד שנות התשעים, ומצרה על שיורשיהם בממשלת ישראל בחרו לסטות מדרכם.

בזמן ביקור בכפר הדייגים בג'סר א זרקה הבוקר, בעיצומו של דיון סוער עם הדייגים על מצב החינוך בכפר, התקשר אלי אבי דבוש עם בשורה טובה. לפני זמן מה פנתה מפלגת התנועה הירוקה ליועץ המשפטי לממשלה בתלונה על העדר נשים וערבים במועצת מקרקעי ישראל. כעת נודע לנו כי בעקבות פנייתנו, פנה היועמ"ש למנהל מקרקעי ישראל בדרישה "לשקול מחדש את זהות הנציגים שהתמנו למועצת מקרקעי ישראל, ובכלל זה לנקוט פעולות שונות על מנת לאתר מועמדים אפשריים שהם נשים או בני המגזר הערבי להם כישורים הולמים להתמנות למועצה בהרכבה החדש, ולבחון את מועמדותם".
את הפנייה ליועץ המשפטי לממשלה ניסח היועץ המשפטי של התנועה הירוקה, עו"ד שגיא אגמון, והיא הוגשה יחד עם ארגוני נשים. טענת המכתב היא כי המחוקק מחייב את מנהל מקרקעי ישראל לתת ייצוג לנשים וערבים במועצה.
פנייתו של היועמ"ש מצביעה על הצעד הראוי, וכעת נותר לראות -כיצד יפעל מנהל מקרקעי ישראל?
זהו צעד משמעותי ליצירת מנגנון קבלת החלטות הוגן ושוויוני בתחום המקרקעין בישראל. התנועה הירוקה תמשיך לפעול למען צדק חברתי, סביבתי וכלכלי, תוך שיתוף פעולה עם גופים נוספים.

מצורפת הפניה המקורית ליועמ"ש

ביום שני ה-26/7, התקיימה ישיבה בנושא התוכנית הכלכלית החדשה של התנועה הירוקה, בהשתתפות נעמה כץ, מנכ"לית התנועה הירוקה המרכזת את הפרויקט, יעל כהן פארן, דיויד לרר, נעמי ליפסטין, קדם לוי ועבדכם. התכנית זכתה באופן זמני לכינוי Green New Deal, עד לבחירתו של שם מובן יותר לציבור הישראלי.
בפגישה הורגשו רצינות ומחוייבות לפרוייקט, אשר תרמו להצלחתה. בפגישות הקודמות מיקדנו את התכנית לארבעה נושאים: ערים ותחבורה, אנרגיה, תעשייה ותעסוקה וכלים פיסקליים.
בישיבה האחרונה עסקנו בנושאים הבאים:
• בתחום האנרגיה: התקיים דיון מושגי, והוסכם כי "חוסן אנרגטי" (energy resilience) מהווה מושג מוצלח יותר מ"ביטחון אנרגטי", הנושא קונוטציות בעייתיות. מושג זה מגדיר מחדש הצורך להתפתח ממצבנו כאי אנרגטי לכיוון שיתוף פעולה עם המדינות השכנות. דוגמה לכך היא ההצעה ל- Sinai Tech, אשר יחובר ל-Desert Tech האירופי.

המאבק של התנועה הירוקה וקואליציית הארגונים נגד רפורמת התכנון של נתניהו צובר תנופה. מעודדים מההפגנה המוצלחת בשבוע שעבר נגד הרפורמה, שזכתה לכיסוי תקשורתי נרחב ולהשתתפות של נציגי מ-35 ארגונים, המאבק נמשך. הממשלה מנסה לקדם במלוא המרץ את הרפורמה ואנחנו מעלים הילוך בקמפיין נגדה. החשש הגדול הוא שהממשלה תמשיך בדרך שבה היא קידמה את הרפורמה עד כה ותנסה להעביר אותה בכנסת במחטף, בשבוע הקרוב או במהלך פגרת הקיץ.

בהתאם לכך המהלך הבא הוא פניה המונית אל שרי הממשלה בקריאה ברורה – את הרפורמה הזו אנחנו עוצרים. פנייה מסיבית ומרוכזת של אזרחים אל נבחרי הציבור שלנו תזכיר להם את מי הם מייצגים, עד כמה הנושא בנפשנו ותבהיר להם שהמאבק הציבורי נגד הרפורמה רק הולך ומתגבר.

מה עושים?
נכנסים לכתובת הזו, ממלאים את הפרטים, ושולחים את המכתב:
http://tichnun4all.com/wordpress/

הגיעו מבוגרים בני שכבות גיל שונות, מהם בשיער לבן ועתירי ניסיון בחיינו במדינה, והיו ילדים צעירים לצד הוריהם, כשההורים מנסים להסביר להם בשפה שיוכלו להבין, את מה שרוב הציבור בארץ אינו מודע לו - מה פשר הרפורמה ולמה צריך למנוע אותה. איריס בן צבי, מסכמת את ההפגנה שאיחדה מספר שיא של ארגונים מול האיום של מסירת הקרקעות והשטח לקבלנים.