איכות האוויר הירודה בישראל הנה המפגע הבריאותי-סביבתי המשמעותי ביותר במדינה. מחקרים אפידמיולוגיים מצביעים על תחלואה גבוהה ואף על תמותה של אלפי אזרחים מדי שנה כתוצאה מחשיפה למזהמי אוויר בעלי השפעה מזיקה בטווח הקצר ובטווח הארוך. שיעורים גבוהים של סרטן באזורים כגון חיפה, הקריות ובאר שבע נגרמים בין היתר כתוצאה מזיהום האוויר המקומי. בפועל, נמדדות עשרות חריגות בכל שנה מתקני איכות האוויר בישראל. משמעות הדבר היא שכ-1% מהזמן בשנה נמדדות רמות זיהום אוויר הגורמות לנזקים אקוטיים, וזאת בנוסף לכ-75% מהימים בשנה שבהם נמדדות רמות זיהום המוכרות כגורמות לנזקים כרוניים ( אף שהן עומדות בתקנים). התנועה הירוקה סבורה כי מצב זה הוא בלתי נסבל.
חוק אוויר נקי – האתגר שלפנינו
לאחרונה עשתה התחיקה בתחום איכות האוויר קפיצת מדרגה משמעותית עם חקיקת "חוק אוויר נקי" ביולי 2008. מדינת ישראל המתינה 47 שנה לחוק מודרני ומקיף, שישדרג את התשתית הנורמטיבית בתחום מקצה לקצה. אם החוק ייושם באמצעות תקנות ותקנים הולמים, יש לו פוטנציאל לשנות את המציאות הרגולטיבית בישראל ובעיקר לספק כלי אכיפה נאותים ולהביא לצמצום ניכר במזהמי האוויר בישראל.
דא עקא – אין כל ערובה לכך שיישום החוק החדש יהיה מוצלח יותר מיישום "חוק כנוביץ" הקודם, שאף הוא קבע תקני סביבה, נהלים ומערכת של חקיקת משנה סבירים, אשר בפועל לא בוצעו. לצורך המחשה, זה שנים מספר שבמחצית מבדיקות הפתע בארובות מפעלי התעשייה בישראל נמדדת סטייה משמעותית מתקן הפליטה שנקבע, ועם זאת מספר התביעות שהוגשו נגד המפעלים המזהמים האלה הוא מזערי.
יש לזכור שחוק אוויר נקי החדש איננו פרי יוזמתה של ממשלת ישראל, אלא של עמותת "אדם טבע ודין". יתר על כן, השר להגנת הסביבה אף התנגד לחקיקתו, בטענה שאין בידיו האמצעים לבצעו. יש לדאוג לכך שהמשרד להגנת הסביבה יאמץ את החוק החדש ויוביל קמפיין לאומי ליישומו.
התנועה הירוקה קוראת לביצוע שורה של צעדים במסגרת תכנית חומש, שמטרתם להביא להפחתה מקסימלית של זיהום האוויר בערי ישראל בהתבסס על תכנית לאומית שאפתנית. יש להדגיש , שתכנית פעולה זו צריכה להיות מופעלת מידית, בהתבסס על התחיקה הקיימת, בלי לחכות לכניסתו לתוקף של החוק החדש בעוד 3 שנים.
התכנית לשיפור איכות האוויר שמציעה התנועה הירוקה מבוססת על 7 נדבכים:
כיום עובדים במשרד להגנת הסביבה פחות מ-40 מפקחים במשטרה הירוקה והם אחראים על אכיפה של שורה ארוכה של חוקים ולפיקוח על כל מגוון המפגעים הסביבתיים במדינה. פקחי המשרד להגנת הסביבה אינם מתמחים בזיהום האוויר, ולמעשה חלק הארי של היכולת הביצועית בתחום זה של פעילות המשרד (בעיקר דגימה ומדידה) הועבר אל גורמים מסחריים חיצוניים. דרך פעולה זו פוגעת בעשייה ובשיקול הדעת המקצועי.
המשרד להגנת הסביבה חייב לקבל תוספת משמעותית לתקציב, שחלקה העיקרי צריך להיות מופנה להקמת יחידת פיקוח מיוחדת במסגרת האגף לאיכות האוויר. בתנאים הקיימים, המשרד להגנת הסביבה מצליח לבדוק את כלל המפעלים המזהמים בישראל רק אחת ל-4 שנים. מצב זה משדר חולשה וחוסר רצינות, ובפועל הוא פוגע בעוצמת ההרתעה נגד המפעלים המזהמים. תוספת תקציב של 30 מיליון ₪ לשנה תאפשר הגדלת מספר התקנים ב-40 מפקחים נוספים, אשר יעברו הכשרה מיוחדת בפיקוח על איכות האוויר, וכן תוספת של ציוד דגימה משוכלל. בשיתוף עם צוות מדעי וייעוץ משפטי ובתוספת תקציבים הולמים למעבדות, צפוי שתוך שנתיים יינתן מענה נאות לבעיית החריגות התכופות. כמו כן, לצורך הקמת מנגנון יישום התחייבויות ישראל במסגרת אמנת האקלים לצמצום פליטת גזי חממה, המשרד זקוק ל-34 עובדי תקן נוספים שיעסקו במתן היתרי פליטה למפעלים בהתבסס על הדירקטיבה האירופית.
לשם הרתעה יש לפעול גם במישור התביעות נגד העבריינים המזהמים וכן להגביר את תדירות הדיווח העצמי הנדרש על אירועי פליטות חריגות וזיהום האוויר. דיווח עצמי חייב להתבסס על נתונים אמינים הכוללים את כל הפליטות הרלוונטיות לרבות פליטות "לא מוקדיות" שבעבר נשמטו ממסגרת הדרישות ברישיונות העסק והצווים האישיים.
חוק אוויר נקי מהווה מסגרת שמופעלת באמצעות תקנות. חיוני ביותר לא רק שתקנות אלה יפורסמו בהקדם, אלא גם שהן יכילו סטנדרטים מתקדמים וקפדניים. לפיכך, על מנת לממש באופן מרבי את הפוטנציאל של החוק, יש לקדם מיד הכנת תקנות אשר ייתנו ביטוי כמותי לעקרונות המפורטים בחוק. באופן מעשי, מעבר לתכנית לאומית להפחתת פליטות דרושה חקיקת משנה המסדירה:
מול גורמים כלכליים חזקים, כגון "חברת חשמל" ו "בתי הזיקוק", חיוני ששיקולים סביבתיים בלבד ינחו את המשרד להגנת הסביבה, ולא תועלת כלכלית של מגזר זה או אחר או שיקולים פוליטיים (לשיקולים שאינם סביבתיים יש מייצגים אחרים). עמידה בתנאי הטכנולוגיה הטובה ביותר היא בסופו של דבר גם לטובת המשק היות שהדרישות הן לטווח הארוך ואימוצן ימנע את ההכרח לבצע לפרקים שינויים במדיניות, דבר שמכניס את התעשייה לבלבול ומשמש אמתלה למפעלים שלא ליישם את הנדרש מהם. בעת חיבור התקנים יש להביא בחשבון קבוצות בעלות סיכון מיוחד, כמו תינוקות, קשישים, נשים בהיריון וחולים, והתקנים צריכים להיות כאלה שיגנו גם על הקבוצות הרגישות האלה באוכלוסייה.
חיוני שהעובדים המקצועיים של המשרד יקבלו גיבוי לבטא בחופשיות את עמדותיהם המקצועיות במהלך המשא ומתן הבין-משרדי על תקני אוויר נקי. התנועה הירוקה תבטיח כי מדיניות ממשלתית בתחום איכות האוויר תיגזר מן האינטרס הציבורי של בריאות הציבור, בריאות העובדים והיעד הלאומי של שיפור איכות החיים.
על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, קרוב למחצית ממזהמי האוויר בישראל נפלטים ממקורות ניידים. אולם השפעתם על הבריאות של תושבי המדינה היא חמורה הרבה יותר לנוכח ההרכב הכימי של המזהמים הספציפיים ומקור פליטתם: בגובה הנשימה של בני אדם ובתוך אזורים מאוכלסים.
הפתרון שלנו:
הפחתת הפליטה של המזהמים האלה תושג על ידי שילוב של שני סוגי פעולות: שינוי דפוסי הנהיגה או "ניהול ביקושי תחבורה" מחד גיסא, ושדרוג הביצועים הסביבתיים של כלי הרכב מאידך גיסא. יש להבטיח כי מכוניות בישראל ישקפו את הטכנולוגיות הטובות ביותר, הן מבחינת ניצול יעיל של דלקים והן מבחינת הרכבת ציוד תקין ומתוחזק למניעת זיהום האוויר.
בדומה לנעשה במדינות רבות באירופה, גם בישראל אפשר לצמצם את היקף הנסיעות הפרטיות על ידי שיפור היכולת של הציבור לנוע ביעילות באמצעי תחבורה אחרים (ראו נייר עמדה – תחבורה). התנועה הירוקה קוראת להגדלת ההשקעה הממשלתית בתשתיות התחבורה הציבורית ובמסילות הרכבת, ולשלבם באמצעים נוספים, כגון סלילת שבילי אופניים ונתיבים לתחבורה ציבורית, החמרת תקני חנייה וביטול הטבות מיוחדות לעובדים כ"אחזקת רכב".
כדי להתמקד בקבוצה בעייתית זו יש להוריד את גיל הרכב המחויב בבדיקה תכופה לעשר שנים. כמו כן, אין כיום כל תכנית להכשרה ולהסברה המיועדת לציבור המכונאים ומפעילי המוסכים בישראל, על מנת להדריך אותם כיצד יש לטפל בפליטות מכלי הרכב ולהבטיח את האמינות של הממירים הקטליטיים. באשר לכלי רכב חדשים, יש לאמץ לאלתר סולם חדש של מסים המקנה עדיפות לכלי רכב חוסכי דלקים שפליטות המזהמים מהם נמוכות במיוחד, כגון מכוניות היברידיות. עם זאת, עד אשר החשמל בישראל יתבסס על דלקים נקיים ומקורות אנרגיה מתחדשים, יש לבדוק לעומק עד כמה מעבר לרכב חשמלי יביא את השיפור המיוחל לאיכות האוויר.
איכות הדלקים בישראל השתפרה מאוד בשנים האחרונות ויש להמשיך במגמה הזו ולהיצמד לתקני אירופה בתחום. מבחינת מזהמי האוויר, הפליטות המסוכנות ביותר מגיעות מכלי רכב הממונעים בדיזל. פעולות אכיפה חייבות להתמקד בעיקר בחלק זה של צי הרכב הישראלי. בתוך קבוצה זו, בעיה מיוחדת היא אוטובוסים ישנים אשר יוצרו עם דרישות סביבתיות מינימליות לא משמעותיות. בפועל למשל, אין משרד החינוך מחייב בדיקות פליטות אוויר באוטובוסים ישנים המסיעים ילדים. יש לשלב דרישות סביבתיות לנהלים ולמכרזים של כל גוף שמזמין אוטובוסים, לרבות צה"ל, מערכת הביטחון והשלטון המקומי.
יש לבטל לאלתר את המצב שבו הקואופרטיבים לתחבורה רשאים לבצע בעצמם את תהליך הרישוי לרכביהם.
המהפכה הנחוצה באיכות האוויר תחייב את התעשייה הישראלית להשקיע השקעה ניכרת בהתקנת טכנולוגיות מתקדמות לייצור נקי. אין להקל ראש בעול הכלכלי שנובע מכך, העלול להביא לסגירתם של בתי עסק ומפעלים קטנים ובינוניים, אם לא יקבלו סיוע. במדינות רבות הוקמו קרנות המיועדות לסבסד את המעבר מטכנולוגיות מזהמות לטכנולוגיות נקיות. קרן כזו אף הוקמה על ידי ממשלת ישראל בשנת 1995, אולם עד מהרה היא קוצצה בתמיכה לא מנומקת של השר לאיכות הסביבה דאז, רפאל איתן.
מה אנחנו מציעים:
התנועה הירוקה תפעל לחדש את פעילות הקרן, כדי לסייע למפעלי תעשייה המוכנים להשקיע בטכנולוגיות סביבתיות אך מתקשים לעמוד בעלויות הכבדות הכרוכות בכך. מענקים ייועדו למפעלים שיוכיחו קושי כלכלי אך יראו שיפור סביבתי בעקבות התקנת הציוד החדש. בכך יתווסף "גזר" ל"מקל" הרגולטיבי, דבר העשוי להחיש את המעבר לתעשייה נקייה.
כמדינה מתוקנת על מדינת ישראל לעמוד באמנות ודרישות בין-לאומיות הנוגעות לאיכות האוויר, משאב שאינו מוגבל בתנועתו על ידי גבולות פוליטיים. על אף הצהרות מסוימות שמדינת ישראל משמיעה, היא טרם הפנימה את הצורך להתעשת ולשנות את מעמדה ממדינה "מתפתחת", שמתחמקת מכל פעולה מהותית של הפחתת גזי החממה, למדינה שמצטרפת למדינות המפותחות הנאורות אשר לוקחות אחריות על המשבר האקלימי הגלובלי.
אנחנו דורשים:
מדינת ישראל תפסיק את מדיניות ההתחמקות המסורתית ותצטרף להסכם קופנהגן המתוכנן לשנת 2009 כחברה בקבוצת המדינות המפותחות ותיערך בהתאם לקבלת התחייבות זו. צעד זה יקדם את בקשת מדינת ישראל להצטרפות לארגון המדינות המפותחות - OECD.
חוק אוויר נקי אינו עוסק בבעיית גזי החממה, לכן היום יש צורך לאמץ חקיקה שתשנה את מגמת העלייה הלא-ראויה בפליטות גזים אלה ממקורות שונים בישראל. המהלך יכול להיעשות במגוון אמצעים, החל בהפחתה ניכרת בצריכת החשמל (שבשנים האחרונות עלתה ב-6% בשנה!) וכלה בעידוד אנרגיות מתחדשות. התנועה הירוקה תומכת בהטלת "מס פחמן" על מגוון מקורות הפליטה הפוסיליים, כדי לעודד התקדמות לקראת ניצול יעיל ומוגבר של אנרגיות חלופיות. מס זה יוכל להחליף מסים רגרסיביים, כגון מע"מ. מחיר החשמל בישראל הוא בין הנמוכים ביותר בעולם. בדומה לסולם מדורג שיש במחירי המים לשימוש ביתי, צריך לעבור מתעריף חשמל אחיד לתעריף חשמל מדורג, העולה עם העלייה בצריכה לנפש, כדי לעודד חיסכון המבוסס על ריסון בצריכת החשמל.
על מנת לעבור מעלייה בפליטות גזי חממה לצמצומן, יש להפסיק לאלתר את הקמתן של תחנות כוח פחמיות. מקורות האנרגיה החלופיים והדרכים לעודד אותם מפורטים בנייר העמדה של התנועה הירוקה בנושא "אנרגיה".
ישראל תרחיב ותעמיק את מערך הניטור למזהמי אוויר חוצי גבולות ותנהג בשקיפות לכול בהעברת ממצאי הניטור לידי כל המתעניין במישור המקומי והבין-נלאומי. במסגרת שיתוף הפעולה האזורי תפעל המדינה לפיתוח אסטרטגיות משותפות עם שכנותיה לאיתור יצרני זיהום חוצי גבולות ולנקיטת האמצעים הדרושים לחיסול מקורות אלה או לפחות לצמצום היקף פעילותם.
לא זו בלבד שכוח האדם במגזר הציבורי העוסק באיכות האוויר בישראל הוא מצומצם עד מאוד, אלא שחלק ניכר מן העבודה מתבצע על ידי חברות חיצוניות. במקום לפתח מומחיות בתוך המשרד להגנת הסביבה, המדיניות הקיימת היא הישענות על גורמים וספקי שירות חיצוניים – מבדיקות בארובות, דרך הגשת תביעות ובדיקות בצדי הדרכים ועד לגביית קנסות. לפי מבחן התוצאה, נראה שזו אינה מדיניות אופטימלית. כך קורה שלפעמים שיקולים ציבוריים מתנגשים עם שיקולים של גורם פרטי. כך למשל, נוצר תמריץ לעורך דין פרטי לסכם "עסקת טיעון" נוחה עם מזהם ולקבל תשלום מידי, במקום לנהל תהליך משפטי ארוך ומייגע שיוסיף לעוצמת ההרתעה הקשורה בניהול תיק משפטי.
הפתרון שלנו:
פיתוח מומחיות והכשרה מתאימה לצוותי כוח אדם במשרד להגנת הסביבה שיהוו את הגורם הממסדי המפקח והבודק ויקיימו את מערכת האכיפה לרבות תביעות וגביית קנסות.
הרשויות המקומיות אמורות להוות כוח עזר במשימה הלאומית של שמירה על איכות האוויר בישראל. כעיקרון, השלטון המרכזי צריך לספק את התורה המקצועית ועל הרשויות המקומיות להוות את הגורם המפקח והאוכף בשטח. במקרים מסוימים השלטון המקומי מסתייע בחוקי עזר. בפועל, עד עכשיו, חוץ מכמה דוגמאות חריגות, לא צמחה בישראל שותפות הולמת כזו בין המשרד להגנת הסביבה ובין השלטון המקומי. למשל, סקר של המשרד להגנת הסביבה, גילה כי 70% מן התנאים המיוחדים והדרישות בענייני איכות האוויר, אשר הוכנו על ידי המשרד ושרשויות מקומיות היו אמורות להעביר למפעלים מזהמים, כלל לא צורפו כתנאים מיוחדים לרישיונות עסק.
אנחנו מציעים:
באופן עקרוני יש לרתום את הרשות המקומית לפעולות האכיפה והייעוץ. עם זאת, הפעלת הרשויות המקומיות מחייבת הכשרה, מימון, הקמת בסיס ידע מתאים ופיקוח. ערים אחדות, כגון חיפה, תל אביב ואשדוד, כבר הוכיחו את יכולתן להיות שותפות נאותות כאשר מועברות אליהן סמכויות מתאימות. אך בכל מקרה על המשרד להגנת הסביבה לספק מנהיגות מקצועית וייעוץ טכני כדי להבטיח שתוצאות השיתוף תהיינה חיוביות. גישה זו הולמת גם למגוון בעיות של איכות האוויר, כמו טיפול במטרדי ריח, איתור כלי רכב מזהמים, או מקורות פוטנציאליים לפליטת סיבי אסבסט. אך בנושאים אלה, שלרוב הם מורכבים מבחינה מקצועית, על המשרד לסייע לרשויות המקומיות גם בפיקוח וניטור בשטח ובהשתתפות במערך האכיפה.
אתר התנועה הירוקה הוקם בהתנדבות על ידי חברי התנועה באמצעות דרופל - מערכת קוד פתוח לניהול תוכן.