בעלי החיים – חובה מוסרית
נושא ההגנה על בעלי החיים בישראל נמצא, כבר שנים ארוכות, בתחתית סדר העדיפויות הלאומי. למרות שבית המשפט העליון בישראל הנו מהנאורים בעולם, ופסיקותיו היוו פריצות דרך בקנה מידה עולמי בכל הקשור לזכויות בעלי החיים, בפועל אנו רואים כי המציאות בשטח קשה, במיוחד כאשר מדובר בבעלי חיים שעין הציבור אינה מגיעה אליהם.
- בתחום חיות המשק, נמשך פיטום האווזים בניגוד לפסיקת בג"צ ופרקטיקות פוגעניות רבות ממשיכות לחול בלא מפריע. לאחרונה המדינה עוד הגדילה לעשות, ובמסגרת הרפורמה בענף הלול מקדמת מעבר של משקים קטנים למשקי ענק מתועשים, ולכלובי סוללה, אשר נאסרים בהדרגה בעולם כולו וייאסרו באיחוד האירופי ב- 2012.
- בתחום חיות הרחוב, הממשלה והרשויות ממשיכות להתעלם מהחובה לפעול בצורה הומאנית לצמצום חיות הרחוב דרך הגברת האכיפה נגד נוטשי בעלי חיים ומימון של עיקורים וסירוסים של חתולי רחוב. המתה של כלבי וחתולי רחוב עודנה נפוצה, לרבות בירי וברעל, למרות שנאסרה בחוק ועל ידי בית המשפט העליון.
- בתחום הניסויים בבעלי חיים פועל הגוף המפקח, המועצה לניסויים בבעלי חיים, כשליחם של הנסיינים. עד היום לא אישרה המועצה אפילו חלופה מחייבת אחת מתוך עשרות רבות של חלופות שאושרו בעולם. למרות טכנולוגיות מחקר וייצור חדשניות אשר נכנסו בכל העולם, בישראל מוסיף מספר הניסויים והניתוחים הלימודיים לעלות והוא עומד כיום על קרוב ל- 400,000 בעלי חיים בשנה (כולל מערכת הביטחון).
- בתחום חיות הבר ממשיכה ישראל להיות שותפה לסחר אכזרי בחיות מוגנות וחלקיהן: ישראל הנה אחת מיצואניות הקופים לניסויים הגדולות בעולם; ישראל מאפשרת יבוא של פרוות ללא פיקוח, כולל של בעלי חיים מוגנים ושל כלבים וחתולים, יבוא שנאסר באירופה.
- וכמובן, התרחבות הפירוור ואי שמירה על שטחים פתוחים, הן מחוץ ליישובים והן במרחב העירוני, הולכת ודוחקת את מקומן של חיות הבר שישראל בורכה בהן. פרוייקטי בנייה וסלילה חדשים מאיימים גם על שמורות טבע ועל החופים, תוך פגיעה מתגברת בבעלי החיים וצמצום שטחי המחייה שלהם.
- במצבי חירום, כגון במלחמת לבנון השנייה ובמבצע "עופרת יצוקה", לא נכללים בעלי החיים כלל בתכנון העורף, והנטל כולו נופל על עמותות ומתנדבים.
הסיבות למשבר
למשבר אבות רבים – רבים מדי. בהיעדר גורם שאחראי על נושא בעלי החיים במדינת ישראל, שהוא בעל ראייה מערכתית וחזון לטווח ארוך, נופל הטיפול בבעלי החיים בין סבך של גורמים בירוקרטיים: משרד החקלאות (שנמצא בניגוד עניינים מתמיד מול תפקידו לקדם אינטרסים חקלאיים); המשרד להגנת הסביבה (נטול התקציבים); רשות הטבע והגנים (שתומכת לא אחת בהמתת בעלי חיים בשל אינטרסים אקולוגיים); הרשויות המקומיות; הווטרינרים הרשותיים; משרד הבריאות; משטרת ישראל; המשטרה הירוקה; ועוד – לכל אלה סמכויות שונות בנושא בעלי החיים, מבלי שיהיה גוף אחד שירכז את הסמכויות ויוכל להפעילן בצורה יעילה ומערכתית.
גם במקום שיש נכונות לפעול, קיים מחסור בידע מקצועי רציני. משרד החקלאות מעכב כבר כ- 15 שנה הכנת תקנות בנושאים הקשורים להגנה על בעלי חיים, וכך משאיר את גורמי האכיפה עם קושי גדול לפעול, גם במקרים שיש נכונות לכך. התקציבים לאכיפת חוקי צער בעלי חיים הנם נמוכים, והנושא נמצא במדרג עדיפות נמוך של הרשויות השונות.
מה נעשה בכנסת הבאה?
התנועה הירוקה רואה צורך מיידי בהעלאת מדרגה של נושא בעלי החיים בסדר העדיפויות הלאומי. לצורך זה, תעמוד התנועה הירוקה על הקמת רשות אחת להגנת החי, שתהיה כפופה למשרד להגנת הסביבה, ואשר תרכז את הסמכויות אשר פזורות כיום בין הגופים השונים.
אנחנו רואים צורך מיידי בשורה של פעולות להגנה על זכויות בעלי החיים בישראל (ובעולם):
- הקצאת תקציבים ומשאבים למניעת התעללות בבעלי חיים, הזנחתם ונטישתם;
- שמירה על עקרונות פיתוח בר קיימא, המשמר סביבות חיים טבעיות לחיות הבר בטבע;
- מניעת ציד של בעלי חיים, והגנה על המגוון הביולוגי הטבעי;
- קביעת תנאי החזקה מחמירים להגנה על רווחתם של בעלי חיים בשבייה – במשקים חקלאיים, גני חיות, מעבדות ניסויים וכדומה, והקמת מנגנוני אכיפה קפדניים ויעילים;
- הגנה על חיות הרחוב בסביבה העירונית, ובכלל זה מתן תקציבים ראויים לעיקור וסירוס חתולים;
- שיפור התנאים במכלאות הרשותיות בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים, ומתן אפשרות לציבור לאמץ בעלי חיים מהן;
- הטלת מגבלות חמורות על יבוא ויצוא של חיות בר מוגנות, וחלקיהן (כגון פרוות);
- הגבלת ניסויים בבעלי חיים למקרים בהם אין מנוס מכך, ובכלל זה איסור על ביצוע ניסויים שיש להם חלופה, הפחתת מספר בעלי החיים בניסויים למינימום האפשרי, מזעור הסבל, ושיקום בעלי החיים לאחר הניסוי על חשבון הנסיין;
- העמקת הפיקוח הציבורי והשקיפות בנושא הניסויים בבעלי חיים, והוספת נציגי ציבור מקצועיים בוועדות המאשרות שימוש בבעלי חיים במוסדות;
- יצירת ערוצי תקשורת ישירים ושיתופי פעולה קבועים עם העמותות הפועלות לרווחת בעלי חיים, כמכפיל כוח לפעילות הרשויות.
התנועה הירוקה, מראשיתה, ראתה בנושא בעלי החיים את אחד הנושאים המרכזיים בכל אג'נדה ירוקה. התנועה הירוקה, בהתייעצות עם פעילים מרכזיים רבים בתחום בעלי החיים, הנה המפלגה היחידה בארץ אשר כתבה מצע מפורט בנושא, והקימה פורום פעילים ואנשי מקצוע שמטרתו לדון בסוגיות הנוגעות בבעלי חיים ולהנחות את מקבלי ההחלטות בתנועה.
התנועה הירוקה מתחייבת: אנו נוביל את קולם של בעלי החיים בכנסת הבאה.