אנרגיה

רקע: משבר האנרגיה בעולם ובישראל

ביום שיגמר הנפט

העולם עומד בפתחו של משבר אנרגיה. היקפו עדיין לא ברור, אולם כבר כיום ניכרת ירידה בתפוקת הנפט העולמית, ויש המעריכים כי בתוך פחות מעשור יפחת היצע הנפט במידה משמעותית. בעקבות זאת צפויה עליית מחירים חדה, בעלת השפעה מכרעת על הכלכלה העולמית.
המשבר יציב את ישראל בפני בעיות קיומיות אקוטיות. כמדינה עניה בנפט, ישראל תלויה לחלוטין בייבוא מקור אנרגיה זה. מאחר שמרבית עתודות הנפט מצויות במדינות עוינות לישראל, למחסור בשוק העולמי תהיה השפעה מרחיקת לכת על המדינה.
לפיכך, הפסקת התלות בנפט צריכה לעמוד בראש סדר העדיפויות של ישראל.

משק החשמל על סף קריסה
בשנתיים הקרובות עתיד הביקוש לחשמל לעלות על ההיצע. זאת עקב עלייה בצריכת החשמל, שלא ננקטו כל צעדים למניעתה, ובשל עיכובים בפיתוחו של משק החשמל בעשור האחרון. על-פי נתוני משרד התשתיות, עד שנת 2025 צפויה צריכת החשמל לעלות בשיעור הנע בין 75% ל- 300%. במסגרת "תוכנית חירום" נערכת חברת החשמל לכמעט הכפלה של ייצור החשמל ב-20 השנים הבאות על-ידי הקמת תחנות כוח חדשות, ביניהן תחנת הכוח הפחמית שאושרה להקמה באשקלון. ואולם לפי הערכות החברה עצמה, ייתכן מאוד שגם יישום התוכנית לא יענה על הביקושים.

השלכות המשבר

פליטות גזי חממה
ב-20 השנים הבאות צפויה עלייה של 65% בפליטות גזי החממה בישראל – כך לפי הערכה שהוכנה עבור המשרד להגנת הסביבה. העלייה בייצור החשמל היא אחד הגורמים המרכזיים לכך. התחנה הפחמית המתוכננת באשקלון לבדה תעלה בכ- 10% את פליטות גזי החממה בישראל.

זיהום אויר
עלייה בייצור חשמל מדלקים מאובנים, ובייחוד מפחם, תביא לעלייה בזיהום האוויר. לזיהום האוויר השלכות על בריאותנו, והוכח במחקרים כי הוא גורם מרכזי למחלות לב וריאה, סרטן, פגיעה בפוריות ובעיות בריאותיות נוספות.

עלות כלכלית
לפי הסכמים בינלאומיים שייכנסו לתוקף בשנים הקרובות, תצטרך ישראל להפחית את פליטות גזי החממה שלה. מאחר שצפויה עלייה בפליטות, תידרש המדינה לשלם קנס שגובהו עלול להגיע למיליארדי דולרים בשנה. נוסף על כך, לפי הערכות כלכלני המשרד להגנת הסביבה, העלויות הכלכליות של הבעיות הנגרמות כתוצאה מזיהום האוויר (כגון נזקים בריאותיים) נאמדות במאות מיליוני שקלים בשנה. בנוסף, הירידה בהיצע הנפט יעלה את מחירו ויוסיף לאתגר הפיננסי של המדינה.

הפתרונות שלנו

ישראל אמנם ניצבת בפני אתגר אדיר, אך יש לה פוטנציאל להוביל את דרכי הפתרון למשבר העולמי. ישראל אינה רק החלוצה בתחום התקנת דודי שמש בבתים; קיימות בה החברות המתקדמות בעולם לפיתוח אנרגיות מתחדשות (אורמת, סולל) ומרכזי מחקר חשובים בתחום (המרכז לאנרגיית השמש בשדה בוקר, מכון וייצמן). ישראל צריכה ויכולה לפתח ייצור אנרגיה מתחדשת כמקור עיקרי, לצמצם את צריכת האנרגיה במידה ניכרת ולהוביל את העולם לדפוסי שימוש חדשים באנרגיה.

בראש סדר העדיפויות: תוכנית להתייעלות אנרגטית
הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה יצאה בפנייה לכל המדינות המפותחות והמתפתחות כאחת, לבנות וליישם באופן מיידי תוכנית התייעלות אנרגטית. בניית תוכנית לאומית להתייעלות אנרגטית ויישומה היא צעד מכריע בדרך לפתרון המשבר. יעדי התוכנית צריכים להיות:

• עצירת העלייה בצריכת האנרגיה עד 2012 (מקביל לצמצום של 5-4% בשנה)
• צמצום הצריכה בהיקף של 3% נוספים בכל שנה עד 2020 – לשם צמצום הצריכה ב- 20% לפחות ביחס לרמתה היום.
  תוכנית התייעלות אנרגטית צריכה לכלול:
• היבטים טכנולוגיים: שיפורים טכנולוגיים בתחנות כוח, תקנים למכשירי חשמל יעילים, תקינה לניהול אנרגיה במבנים גדולים.
• היבטים תכנוניים: עידוד תכנון מבנים יעילים אנרגטית ובנייה ירוקה.
• היבטים כלכליים: תמריצים בתעריפי החשמל לחיסכון בחשמל - שינוי מבנה התעריף, וכן תמריצים ומימון לפרויקטים להתייעלות אנרגטית בקרב צרכני חשמל גדולים: התעשייה, מגזר המסחר, המגזר הממשלתי והרשויות המקומיות.
• היבטים חינוכיים והסברתיים: הסברה לטווח הקצר וחינוך לטווח הארוך.

פיתוח אנרגיות מתחדשות
על ישראל לפעול במרץ ליישום הטכנולוגיות הקיימות לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת. כמו כן עליה לקדם מחקר ופיתוח של טכנולוגיות חדשות המנצלות את אנרגיית השמש והרוח באופן יעיל יותר - ובפרט אנרגיית השמש, המצויה בישראל בשפע ואפשר להגדיל את ניצולה במהירות.
על מנת לקדם במהרה את האנרגיה המתחדשת בישראל יש לבצע את הצעדים הבאים:

• הצבת יעדים: ייצור לפחות 20% מהחשמל בישראל באמצעות אנרגיות מתחדשות עד שנת 2020. אם תיושם ההפחתה שתוארה לעיל, מדובר בכ-1,800 מגה-וואט אשר כיום כבר אותרו השטחים להפקתם באמצעות אנרגיית רוח ושמש.
• מימון הגדרת תעריף מיוחד ליצרני חשמל מאנרגיה מתחדשת, שיהיה גבוה מהתעריף המוגדר כיום (ההופך את יישום מרבית הטכנולוגיות לבלתי כדאי כלכלית).
• מיצוי הפוטנציאל לניצול אנרגיית השמש מגגות באזורים בנויים כיום קיימת תוכנית להפקת אנרגיה בהיקף של עד 50 מגה-וואט באמצעות פאנלים סולאריים על גגות. יש להסיר את החסמים הביורוקרטיים המקשים על יישום התוכנית ולאפשר את הרחבתה עד למיצוי הפוטנציאל בשטח הבנוי בישראל. יש לזכור, כי מדינת ישראל ענייה במשאבי קרקע ולכן יש לנצל עד תום את השטחים שכבר בנויים. עוד יש לפעול למיפוי הפוטנציאל להקמת תחנות כוח סולאריות וטורבינות רוח, שיעלו את היקף החשמל מאנרגיות מתחדשות ל-40% ואף ל 50% עד שנת 2040.

  
  

  

  
  

• שיתוף פעולה אזורי מגעים עם מדינות האזור, בפרט ירדן ומצרים, לשיתוף פעולה בהקמת תחנות כוח של אנרגיה מתחדשת.
• השקעות במחקר ופיתוח התקציב שהקצתה הממשלה לתוכנית לקידום מחקר ופיתוח בתחום האנרגיה המתחדשת עומד על 80 מיליון ₪ לשנה. זהו סכום זעום ביחס לנדרש, ובפרט שרק חלק קטן ממנו יממן מחקר אקדמי. תקציבי המחקר שהקצה משרד התשתיות לתחום ירדו פלאים במהלך 10 השנים האחרונות, עד פחות ממיליון ₪ בתקציב 2008. על מנת לקדם את המחקר ולהחזיר ארצה את טובי מוחותינו, על הממשלה להשקיע סכומים של עשרות ומאות מיליונים בשנה. תקציב זה יכול להגיע גם ממשק האנרגיה עצמו, באמצעות העלאת תעריף שתוקדש לכך.