הניו דיל הירוק של דרום קוריאה

  
ב 15 באוגוסט 2008 חגגה דרום קוריאה 60 שנים להיווסדה, במסגרת הנאום המרכזי של נשיא המדינה הכריז לי מיונג באק על תוכנית כלכלית ידידותית לסביבה. בנאומו הביע לי מיונג באק את רצונו "לקדם צמיחה ירוקה בד בבד עם הפחתת פליטות פחמן" וכן כי "יש לפתח פרדיגמה חדשה של פיתוח המפחיתה את גזי החממה והזיהום הסביבתי ביחד עם שמירה על הצמיחה הכלכלית, פיתוח טכנולוגיות ירוקות ואנרגיה נקייה".
 
זאת הייתה יריית פתיחה לשורה ארוכה של הכרזות והצהרות להתנעת גרין ניו דיל בדרום קוריאה.
 
לאחר מכן, בעקבות המשבר הכלכלי העולמי, הכריז לי מיונג באק בינואר 2009 על "ניו דיל הירוק" כחלק מתוכנית כלכלית לאומית לעידוד הכלכלה, 38.5 מיליארד דולר מ 2009 עד שנת 2012 הכוללים תשעה פרויקטים סביבתיים מרכזיים, אשר ייצרו 956,000 משרות חדשות בסקטור ירוק.

אפילו בפורום הכלכלי העולמי (WEF) האחרון נראה נשיא דרום קוריאה לי מיונג באק ממשיך להביע את הלהט עמוק הלב שלו לצמיחה ירוקה בפגישות עם מנהיגים פוליטיים ועם אנשי עסקים.
 
אולם בניגוד למקומות אחרים לא הסתפקה ממשלת דרום קוריאה בהצהרות בלבד, בשלב הראשוני הקימה הממשלה ועדה נשיאותית לצמיחה ירוקה (PCGG) כדי לדון, להמליץ ולתאם את פעולות הממשלה בתחום זה, ובשלב השני החלה ליישם את רוב ההמלצות.
 
הגרין ניו דיל של ממשלת דרום קוריאה היא תוכנית חומש המוציאה 84.5 מיליארד דולר שהם 2% מה GDP כל שנה. עם תחזית לתפוקה של 162.7 מיליארד דולר ויצירת 1.8 מיליון משרות חדשות.
 
אחת ההפתעות המעניינות בגישתו של לי מיונג באק היא כי הטכנולוגיות הן מרכיב קטן בפיתרון וכי הפיתרון האמיתי טמון בשינוי חברתי, או על פי דבריו "השינוי האמיתי יקרה רק דרך שינוי התנהגותי של הציבור".
 
הממשלה החלה בקמפיין ארצי תחת הכותרת "התחלה ירוקה" המעודדת את הפחתת פליטות גזי החממה של GHG במגזר הלא תעשייתי באמצעות השתתפות ותרגול מרצון, וכן בקמפיין "משפחת האנרגיה הירוקה" שבו עסקים, ארגונים לא ממשלתיים, רשויות מקומיות, מוסדות ציבור, והציבור כולו פועלים מרצונם כדי לרסן באופן משמעותי את פליטות גזי חממה.
האנשים והגופים אשר לקחו חלק בתוכניות אילו הצטרפו גם ל"מערכת הניקוד הפחמני", בו נמדדו כמויות החשמל, נפט, גז ומים שנחסכו, וכל מי שצבר נקודות פחמניות היה זכאי לפדות אותן למזומן.
 
בנוסף ל"מערכת הניקוד הפחמני" הוקמה גם "מערכת החזר כספי פחמני" בה הוצגו נקודות זיכוי לצרכנים אשר קנו מוצרים חסכניים בפליטת גזי חממה בזמן ייצורם או בזמן השימוש. הממשלה מאמינה כי בגישה זו ניתן יהיה להוריד את רמת פליטת גזי החממה עד שנת 2020 לשיעור נמוך יותר משנת 2005. אולם על פי אנשי מכון המחקר הכלכלי של סמסונג השינוי ההתנהגותי יביא להפחתה גדולה יותר אף מהיעדים שהציבה הממשלה.
 
לתוכנית הקוריאנית חסרונות רבים והיא איננה מייצרת שינוי חברתי מעמיק כפי שהרבה אנשי סביבה היו רוצים לראות, על פי פעילי סביבה רבים התוכנית הדרום קוריאנית איננה מאיטה את קצב הצריכה ואיננה מעודדת הקטנת פערים חברתיים היא איננה מייצרת מדדים חדשים וכלים כלכליים חדשים על פני אילו הקיימים ולמעשה פועלת במסגרת כללי המשחק הכלכלי הקיים בתוספת תיקונים לא מהותיים והפנמת עלויות חיצוניות.
 
על אף הביקורת כאשר אנו מביטים על הנעשה בישראל אנו עדים לפער בנינו לדרום קוריאה ואנו עומדים מתוסכלים לנוכח חוסר ההבנה והיכולת הפוליטית של קברניטי המדינה וגרוע מכך חוסר החזון, ומעוף בגובה מרפסת שנסגרה.
 
ערן בן ימיני.
 
מקורות
http://www.greengrowth.org/
http://fsi.stanford.edu/events/green_growth_policy_in_korea_its_leading_role_in_addressing_climate_change/